משמעות המילה “קניין” היא “רכוש”. רכוש תמיד נתפס, מעצם טבעו, כדבר מוחשי, ניתן לראייה ולמישוש. אבל עם השנים עלתה חשיבותו הכלכלית דווקא של הקניין הלא ממשי, הקניין הרוחני.
הקניין הרוחני הוא שם כולל לארבעה סוגים שונים של זכויות, שהמשפט מעניק למי שיצר משהו שאינו מוחשי, ויש מקום להעניק לו הגנה כלכלית שתמנע מאחרים לעשות שימוש ביצירה שלו.
הסוג הראשון והנפוץ ביותר של זכות קניין רוחני, הוא תחום זכויות היוצרים. זכות יוצרים היא זכות שמוקנית לכל יצירה מקורית, לאו דווקא אומנותית. החוק מעניק זכויות יוצרים לתמונות, לסרטים, ליצירות מוזיקליות, לתוכנות מחשב, לשידורי ספורט ועוד. כל יוצר מקבל באופן אוטומטי זכות יוצרים ביצירה שלו, בלי צורך ברישום. המאמר הזה, לדוגמה, מוגן בזכויות יוצרים ואסור להעתיק אותו. התמונות שצילמתם בטלפון הנייד שלכם, מוגנות גם הן בזכויות יוצרים. הקוד של תוכנת האופיס שבאמצעותה נכתב המאמר הזה, הקוד של הדפדפן שבאמצעותו פתחתם את עמוד האינטרנט של המאמר הזה, ועוד ועוד – כולם מוגנים בזכויות יוצרים.
התחום השני של הקניין הרוחני הוא סימן מסחר. סימן מסחר הוא כל צירוף של מילים או סימנים גרפיים שמיועד לשימוש מסחרי. ברוב המקרים אנחנו מכירים סימני מסחר בשם העממי “לוגו”. הלוגו של קוקה קולה, של מקדונלדס, של מרצדס או של הסופרמרקט השכונתי – כולם סימני מסחר. בניגוד לזכויות יוצרים, סימן מסחר אינו מתקיים לפני שבעל סימן המסחר רושם אותו במאגר סימני המסחר.
התחום השלישי של הקניין הרוחני הוא תחום המדגמים. מדגם הוא צורתו המבחינה של חפץ שמיוצר בצורה תעשייתית. צורת הבקבוק הייחודית של קוקה קולה היא דוגמה לעיצוב ייחודי מבדיל שנחשב למדגם. דוגמה נוספת היא עיצובי אופנה ודמויות משחק, כולם יכולים להירשם כמדגמים. כמו סימני מסחר, גם מידגם צריך לרשום על מנת לקבל את ההגנות הקבועות בחוק.
התחום הרביעי של הקניין הרוחני הוא תחום הפטנטים. פטנט הוא המצאה חדשה או תהליך חדש. בניגוד למה שנהוג לחשוב, פטנט לא חייב להיות טכנולוגי וגם לא חייב להיות מורכב במיוחד.
לסנדלי שורש, לדוגמה, יש פטנט על שרוכי הנעילה של הסנדל, לדפוס בארי יש פטנטים על המעטפות הייחודיות עם השוליים הנתלשים. לצד אלה, לסמסונג ואפל יש פטנטים טכנולוגיים מורכבים, לפייזר יש פטנטים על פיתוח וייצור מולקולות שנדרשות לתרופות, ועוד כהנה וכהנה. פטנטים מצריכים תהליך רישום ארוך וייחודי על מנת לקבל תוקף רשמי כ”פטנט”.
תחום הקניין הרוחני הוא תחום מורכב ומסובך שמוסדר על ידי חקיקה ענפה, משרדי רישום ואמנות בינלאומיות, ולא פעם חוסר היכרות עם התחום מוביל לטעויות קשות. ניקח לדוגמה מקרה של מתכנת צעיר שפיתח קוד תוכנה מביתו. לאחר שהקוד היה מוכן, הוא צירף אליו משקיע, השניים פתחו חברה והצליחו בגדול. אלא שרק ימים ספורים לפני האקזיט המיוחל התברר, כי מכיוון שהחברה הוקמה רק לאחר שהקוד כבר היה מוכן, החברה לא קיבלה בעלות אוטומטית על הקוד. מכיוון שאיש לא ערך הסכם מייסדים מסודר, ואף אחד לא החתים את המתכנת הצעיר על הסכם להעברת הקוד לחברה, החברה למעשה ריקה מנכסים, והמתכנת הצעיר עודנו הבעלים החוקי של הקוד כולו.
מקרה הפוך הוא של חברה שפיתחה אפליקציה חדשנית לשיתוף תכנים מוזיקליים, אלא שהחברה לא הסדירה את עניין העלאת התכנים באופן שישמור על זכויות היוצרים המקוריים שלהם. המשתמשים יכלו להעלות תכנים מוזיקליים שמפרים את זכויותיהם של היוצרים המקוריים, ומנגד החברה לא פעלה מול המשתמשים שלה לוויתור על זכויות היוצרים שלהם כמעלי תוכן. גם כאן, החברה עלולה למצוא את עצמה מנהלת הליכים משפטיים מורכבים שיש בהם כדי לחתור תחת המודל העסקי שלה ולערער את ההצדקה לקיומה, והכול רק מפני שהיא לא הסדירה את הדברים מראש.
מקרים אלו הם רק דוגמאות בודדות לנזק שעלול להיגרם מניהול לא נכון של הקניין הרוחני של החברה. כדי לא להיות במצב שכזה, צרו קשר לפגישת ייעוץ והסדרה.