האם ישראל בדרך להפרטה של מערכת אכיפת החוק - פרשת אפי נוה - דודי פרחיה

הפרשה בעניינו של יו”ר לשכת עורכי הדין, אפי נווה, מעלה שאלות רבות ומורכבות בעניין התנאים בהם למשטרה תהיה זכות לבצע חיפוש בטלפונים ניידים של אזרחים.

קודם כל, איך פורצים לטלפון סלולארי? התשובה היא שזה הרבה פחות מורכב ממה שנדמה. מערכת הפעלה מכילה כמות אינסופית של שורות קוד ותהליכים שרצים במקביל, ולפעמים תהליכים מסוימים מתנגשים ויוצרים תגובה לא רצויה, כמו פתיחה של נעילת הטלפון. רוצים לדעת איך?  הנה לינק לדוגמא, אחד מיני רבים מאוד שמסתובבים באינטרנט: https://android.gadgethacks.com/how-to/7-ways-bypass-androids-secured-lock-screen-0165540/

אם נחזור לפרשת אפי נווה, לפי מה שפורסם בתקשורת עולה כי כתבת גלי צה”ל הדס שטייף קיבלה את טלפון נייד ישן של אפי נווה, שהיה נעול ומוגן, היא השתמשה במומחה על מנת לפרוץ את המכשיר, וכשהמכשיר נפרץ היא קיבלה גישה לכל ההודעות, המיילים, התמונות ושאר המידע שהיה שמור על המכשיר. אז, ורק אז, לאחר שקראה את התכנים שהיו שמורים במכשיר, היא גילתה חשד לפלילים והעבירה את המכשיר הפרוץ למשטרה.

אלא שהמסכת המתוארת מגלה שורה של עבירות פליליות שבוצעו על מנת להשיג את הראיות המפלילות לכאורה. קודם כל, הבעלים של המכשיר עצמו הוא נווה, ולקיחת המכשיר והעברתו לעיתונאית שקול לגניבת המכשיר או לכל הפחות לתפיסתו בלי צו. שנית, גם אם ניתן יהיה לבסס תיאוריה לפיה נווה זרק את המכשיר הישן ולכן ויתר על הקניין בו, עדיין אסור היה בתכלית האיסור לפרוץ למכשיר.

פריצה למכשיר טלפון ללא אישור מהווה לפי חוק המחשבים ‘חדירה אסורה לחומר מחשב’, עבירה פלילית שהעונש עליה הוא עד 3 שנות מאסר. מי שרשאי וצריך היה לבצע את פעולות התפיסה והחיפוש בטלפון היא המשטרה בלבד, על פי צו שיפוטי מתאים. מתן הכשר לעיתונאי לקבל מכשיר טלפון שהוא ככל הנראה גנוב, לפרוץ אותו, לערוך בו חיפוש ולהוציא מתוכו ראיות אינו שונה ממתן הכשר לעיתונאי לפרוץ לביתו הפרטי של אדם אחר ולחפש בו.

בנוסף, קריאת ההודעות ופרסומן מהווה פגיעה אסורה בפרטיות וחוק הגנת הפרטיות קובע כי דינן של ראיות שהושגו בדרך של עבירה על חוק הגנת הפרטיות היא פסלות. אלא שלבתי המשפט יש סמכות להכשיר ראיות שכאלו, מ”טעמים מיוחדים”, כאשר בית המשפט שוקל את עצמת הפגיעה בפרטיות אל מול האינטרס הציבורי.

האם בית משפט צריך להכשיר את הראיות נגד אפי נווה? לעניות דעתי, חד משמעית לא. עצם העובדה שהדס שטייף גילתה ראיות לכאורה במכשיר הטלפון של אפי נווה אינה יכולה להכשיר את הדרך בה הראיות הללו הושגו, ומתן הכשר לראיות שכאלו יהווה הפרטה של מערכת אכיפת החוק והעברת סמכויות התפיסה והחיפוש לידי אזרחים, שיוכלו לתפוס ולחפש אצל אזרחים אחרים בדרך של שיטת מצליח – אם הם מצאו ראיות מפלילות, הם יעבירו אותן למשטרה ויקבלו הגנה והכשר של הראיות, אם  לא מצאו, הם ככל הנראה לא יפנו למשטרה ויודו בביצוע עבירה פלילית בעצמם.

אין מחלוקת כי ממה שמתפרסם בתקשורת, כמובן לכאורה בלבד, האינטרס הציבורי להכשיר את הראיות הוא אדיר, אולי מהחשובים שהיו במדינה אי פעם. אלא שמנגד, הכשרת הראיות עלולה לגרום לכך שיום אחד נחזור הביתה ונגלה בחדר השינה שלנו עיתונאי חרוץ שפרץ אלינו הביתה בתקווה לגלות ראיות מפלילות.

***גילוי נאות – עו”ד דודי פרחיה הוא חבר בוועדת האתיקה של מחוז ת”א בלשכת עורכי הדין ***

 

מאמרים אחרונים

איך שומרים על אנונימיות ברשת ואיך מתגברים עליה

אחד העניינים המשמעותיים ביותר ברשת האינטרנט הוא האנונימיות של הגולשים ברשת. האנונימיות ברשת נובעת משילוב של שני גורמים – הגורם הראשון הוא הארכיטקטורה (המבנה) של...

החוקיות להפעלת רחפנים, הגנה מפני רחפנים – חלק ג

תארו לכם ערב קיצי נעים, אתם יושבים בסלון דירתכם וצופים בטלוויזיה כשלפתע נשמע זמזום מחוץ לחלון הסלון שלכם. הזמזום שייך לרחפן שמשייט לו בעדינות ומתמקם...

החוקיות להפעלת רחפנים – חלק ב

במאמר הקודם עסקנו במבוא להפעלת רחפנים, דרישות הרישוי, הרישום וההסדרה. במאמר הזה נעסוק בהגבלות החוקיות על הטסת רחפנים ושימוש במצלמות. הסיבה להגבלות החוקיות הרבות שמוטלות...

החוקיות להפעלת רחפנים – חלק א

יש הסכמה גורפת בין כל המומחים, תחום אחד שכולם מסכימים שהוא כבר לא העתיד אלא ההווה – תחום הרחפנים. רחפנים הם כבר לא תחביב של...