במאמר הקודם דיברנו החוקיות של השימוש בפרופילים מזויפים לצורך השגת מידע. במאמר הזה נדבר על חוקיות השימוש בפרופילים מזויפים לצורך הפצת מידע והשפעה על השיח ברשתות החברתיות.
נדמה כי שנת 2016 הייתה השנה בה הסתיימה התמימות, כאשר בפעם הראשונה דובר באופן גלוי על כך שחברה מסחרית (קיימברידג’ אנליטיקה) נשכרה על מנת שתפיץ תעמולה כוזבת במטרה להטות את תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית.
חשדות דומים עלו נגד קיימרידג’ אנליטיקה גם במקרה של ההצבעה על הברקזיט באנגליה, כאשר גם שם היה ניסיון להטות את ההצבעה במשאל העם על ידי הפצת פייק ניוז.
לא מדובר על עניינים שמתרחשים רק בחו”ל, אלא על עניינים שקרו גם בישראל. במקרה אחד נחשף כי בבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2018 הופעלו אלפי חשבונות פיקטיביים על מנת להטות את דעת הקהל. כשנה לאחר מכן נחשף ‘צבא בוטים’ אירני שכלל מאות חשבונות מזויפים שמטרתם הייתה להשפיע על דעת הקהל לקראת הבחירות הכלליות לכנסת בשנת 2019.
הפצת פייק ניוז נעשית באמצעות שני סוגים שונים פרופילים פיקטיביים: האנושי והבוט. הפרופיל המזויף ה’אנושי’ הוא פרופיל שמופעל באופן ידני על ידי אדם שמתחזה לאדם אחר. הבוט הוא פרופיל פיקטיבי שמה שמפעיל אותו הוא קוד מחשב אשר מורה לו לבצע סדרה של פעולות כאשר מתקיימים תנאים מסוימים.
בוטים פועלים בשתי דרכים עיקריות, הראשונה היא הפצת פוסטים של פייק ניוז. היתרון של בוטים הוא במספר הרב שלהם, כי כאשר מאות ואלפי בוטים משתפים בתוך שניות מאמר מפוקפק עם פייק ניוז, הם לא רק חולקים אותו עם עשרות אלפי אחרים, אלא מגדילים משמעותית את הסיכויים שלו להפוך לויראלי ולקבל אמינות.
הדרך השנייה בה בוטים פועלים היא להגיב באופן אוטומטי בעמודים הפומביים של פרופילים פופולריים ולשתף עימם פייק ניוז, בתקווה שאחד מאותם פרופילים ישתף את אותן פייק ניוז בקרב קהל העוקבים הגדול שלו, ובכך יקנה לו גם תפוצה רחבה וגם אמינות. גם כאן, היתרון הוא שזה לא נעשה באופן ידני ובאופן ספורדי, אלא באופן אוטומטי, מאות ואלפי פעמים, מה שמגדיל את הסיכוי להשיג את המטרה.
תכנות של בוט הוא לא דבר מורכב כלל וכלל, והיום אפשר למצוא באינטרנט מדריכים שמסבירים איך לתכנת בוטים תוך 5 דקות בלי לכתוב שורות קוד כלל. למעשה, אם אתם מחזיקים חשבון ברשת חברתית כלשהי, רוב הסיכויים הם שבין החברים שלכם העוקבים שלכם או המגיבים הקבועים שלכם יש פרופילים פיקטיביים או בוטים שאתם אינכם מודעים לכך שהם מזויפים.
אז בין אם הפרופיל המזויף הוא אנושי ובין אם הוא בוט, האם השימוש בפרופילים פיקטיביים להפצת פייק ניוז הוא חוקי ומותר? והאם יש הבדל בין פייק ניוז ‘סתם’ לבין פייק ניוז שמטרתן השפעה על הליך בחירות דמוקרטי?
חוק העונשין לא קובע איסור מפורש על הפצת תעמולת שקר, אבל כן קובע שורה של איסורים על אישי ציבור שמהווים עבירות כלליות (‘עבירות סל’) אשר ניתן לפרש אותן כך שיחולו על כל מיני סוגי התנהגות שלא נאסרו במפורש. עבירה אחת שכזו היא מרמה והפרת אמונים, שכן ניתן לטעון שהפצת תעמולת שקר ביודעין היא גם מרמה וגם הפרת אמון הציבור. עבירה נוספת שיכולה להתאים היא קבלת דבר במרמה, כאשר ה’דבר’ אותו מקבל מי שעומד מאחורי תעמולת השקר הוא הטיית דעת הקהל, כפי שקבעה הפרקליטות בכתב האישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בתיקים ‘2000’ ו- ‘4000’.
במידה והפצת פייק ניוז נעשית במהלך תקופת בחירות, היא עשויה בהחלט להיחשב כתעמולת בחירות ולהיות כפופה לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), אשר מפקח על תעמולת הבחירות לכנסת וקובע כי חובה לפרסם בכל מודעה את שם הגוף שעומד מאחוריה. אלא שבחוק הבחירות יש פרצה – הוא חל רק על התקשורת הכתובה המסורתית, ולא על פרסומים ברשת האינטרנט. למה לא מתקנים אותו? כנראה שלפוליטיקאים שלנו יש אינטרס להמשיך להפיץ פייק ניוז ברשת האינטרנט באופן חסוי ובלי להשאיר טביעות אצבעות.
לסיכום, הפעלת פרופילים פיקטיביים לצורך הפצת פייק ניוז היא עניין מורכב מאין כמוהו, אין תשובה קלה ופשוטה באשר לשאלה אם מדובר על עניין חוקי או לא, וכל מקרה ייאלץ להיבדק לגופו. אלא שכאשר הדבר נעשה עם ליווי משפטי צמוד מתחילת הדרך אשר מתאים את דרך ההפעלה לנסיבות הספציפיות של כל מקרה, הסיכוי לקבוע ולהוכיח עבירה פלילית יהיה נמוך מאוד.